בני נוער שסובלים מחרדות, פגיעים להתקפי חרדה, שהן חוויות מפחידות, במיוחד מכיוון שההתקפים מתרחשים בפתאומיות.
התקף חרדה מאופיין בעלייה פתאומית וחדה בחרדה המלווה בתסמינים גופניים כגון דופק לב מואץ, סחרחורת, חוסר תחושה וקוצר נשימה.
התסמינים הגופניים הם תגובה אדפטיבית לתפיסה של סכנה. עם זאת, למרבה הצער הם יכולים להתעורר תחת לחץ יומיומי, כגון במקרים בהם מתבגרים ניצבים בפני מבחן מורכב.
אז מה הורים יכולים לעשות על מנת לסייע למתבגרים שלהם להתמודד עם התקפי חרדה?
הגורמים להתקפי חרדה במתבגרים
התקפי חרדה מאופיינים בהתקפים חוזרים ובלתי צפויים שעלולים לגרום לתחושות של פחד קיצוני, ניתוק מהמציאות ואפילו תחושת מוות קרוב. ההתקפים מסווגים בקטגוריית הפרעות החרדה, ובמקרים רבים מתרחשים בין גיל ההתבגרות לבגרות המוקדמת.
למרות שאין סיבה ספציפית אחת להתרחשות התקף חרדה אצל בני נוער, להלן מספר גורמים שעשויים להשפיע:
גורמים גנטיים
התקפי חרדה נוטים להתרחש יותר במשפחות עם היסטוריה של הפרעות חרדה אצל ההורים או האחים.
שינויים כימיים במוח
גורם אפשרי נוסף להתקפי חרדה במתבגרים נוגע להעדר איזון כימי במוח. רמות מופחתות של הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין (שנקשרים לוויסות מצב הרוח ולוויסות הרגשות) ידועים כאחראים על התקפי חרדה.
חשוב להבין שכשהגורם האפשרי הוא העדר איזון כימי מוחי, יש קשר חזק בין אמיגדלה שנמצאת ב "פעילות יתר " (החלק במוח השולט בתגובת 'הילחם או ברח') לבין הסיכון להתרחשות התקף חרדה.
גורמים סביבתיים
רמות לחץ בסביבת המתבגר ידועות כגורמים אפשריים להתרחשות התקפי חרדה. חשוב להבין שאם המתבגר או המתבגרת נמצאים בסיכונים להתקפי חרדה כתוצאה מגורמי גנטיקה, מתח, העדר איזון כימי מוחי או גורמים סביבתיים, קיימים גם כמה גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכוי לפתח את ההתקף, כולל:
- אבחון עם הפרעה נפשית – דיכאון, חרדה, הפרעה דו קוטבית.
- בעיות בריאותיות מסוימות – בעיות נשימה שונות (כלומר – אסטמה) מציבות בני נוער בסיכון מוגבר לפתח הפרעת חרדה או לסבול מהתקפי חרדה.
- רמות מתח גבוהות.
- התרחשות אירוע טראומטי.
- אובדן גדול או מעבר חיים משמעותי
סימנים ותסמינים של התקפי חרדה בבני נוער
התסמינים של התקפי חרדה אצל בני נוער נוטים להיראות דומים למדי לאלה של מבוגרים.
ישנם תסמינים אפשריים רבים של ההתקפים, שמתבטאים באופן פיזי, התנהגותי ונפשי:
תסמינים פיזיים
- דופק מואץ
- תחושת סחרחורת
- הזעה מוגברת
- קוצר נשימה
- כאב בחזה
- תחושת חנק
- כאבי ראש
- בחילות ו/או הקאות
- מתח ולחץ בשרירים
- צמרמורות ו/או גלי חום
- רעד מוגבר
- חוסר תחושה או תחושות עקצוץ
- עייפות.
תסמינים התנהגותיים
- שינויים בתזונה או בדפוס השינה
- בידוד מחברים ו/או משפחה
- סירוב לעזוב את הבית
- חוסר עניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה
- חוסר יכולת להירגע.
תסמינים נפשיים
- דאגה מוגזמת
- תחושות של חוסר תקווה ו/או דיכאון
- פחד מאיבוד שליטה
- פחד למות
- מחשבות אובדניות.
הסימפטומים של הפרעת פאניקה עשויים להיות קלים עד חמורים, והם נוטים להתרחש במהירות, ולהחמיר עם הזמן. ברוב המקרים, התקף חרדה יימשך רק לפרק זמן קצר, אבל למרבה הצער, ההשפעות שלו נמשכות לטווח הארוך.
צעדים שניתן לנקוט בהם כדי לסייע למתבגרים להתמודד עם התקפי חרדה
ישנם מספר צעדים שהורים יכולים לנקוט בהם, על מנת לסייע לילדיהם להתמודד עם התקפי החרדה:
הקפדה על שליטה במהלך התקף חרדה
אם המתבגר או המתבגרת סובלים מהתקף חרדה, סביר להניח שהם ירגישו כאילו הם מאבדים שליטה. מסיבה זו, כל כך חשוב לך שההורים ישמרו על שליטה במהלך ההתקף, לשמור על רגיעה ולדבר איתם בקול עדין ומרגיע.
יש להנחות אותם לנשום עמוק ולהרגיע אותם שהבהלה תיגמר בקרוב. ברגע שנראה שהתקף החרדה שוכך, מומלץ לתת להם הרבה זמן ומקום להירגע.
הפחתה הדרגתית של ההימנעות
במקרים רבים, בני נוער נמנעים מחזרה על מקרים או מקומות שבהם הם חוו התקף חרדה, בשל החשש שהתחושות הגופניות המאיימות ישובו. כך, לדוגמה, הם עשויים להתנגד לחזור לבית הספר אם הם עברו הצקות בכיתה.
למרות שהתנהגות זו מובנת, ההימנעות רק מחמירה את החרדה ומגבירה את הסיכוי להתקפי חרדה נוספים. לכן, למרות שהורים מתקשים לראות את בני הנוער שלהם סובלים, מומלץ לעודד אותם לשוב למקומות ולמצבים שהובילו להתקף, תוך העברת המסר של ההזדהות עם האתגרים וההתמודדות עם מצב מפחיד.
אם למתבגר שלכם קשה מדי להפחית את כל ההימנעות בבת אחת, ניתן לעודד אותו בהדרגה להיחשף ולהסתגל לכל מצב, החל מהמצב שהכי פחות מעורר חרדה, עם מעבר הדרגתי למצב שהכי מעורר את החרדה.
חינוך מתבגרים על התקפי חרדה
התקפי חרדה עלולים להיות מפחידים, ומתבגרים עשויים להיות מודאגים מתרחישים ומצבים רבים, החל מדאגה שאנשים צוחקים עליהם, ועד לדאגה שהם יחוו התקף לב או אפילו שימותו. באמצעות חינוך מתבגרים לגבי כמה מהעובדות על התקפי חרדה, ניתן לסייע בהפגת חלק מהדאגות הללו.
מומלץ להסביר למתבגרים שהתקפי חרדה הם שכיחים, ואינם מסוכנים, למרות שהם יכולים להרגיש מפחידים ולהוביל לחוסר נוחות משמעותי. חשוב להרגיע אותם שההתקפים הם קצרים, ולמרות שהם מרגישים שהם נמשכים לנצח, הם תמיד מסתיימים.
התמודדות עם חשיבה שלילית
האופן שבו מתבגרים חושבים על תרחישים ומצבים בחייהם, עלול להשפיע על רמות החרדה שלהם. מחשבות רבות נוטות להיות מחוץ לשליטתם ויכולות להיות שליליות ולא מועילות. לכן, חשוב לעזור לילדכם להבין שאלו רק מחשבות, בניגוד לעובדות.
למרות שילדכם עשוי להאמין להרבה מהמחשבות הלא מועילות שלו במהלך התקף חרדה, יש לערער על מחשבות אלו מכיוון שלעתים קרובות הן מבוססות על הנחות שגויות. לדוגמה, ילדכם עלול לחשוב שהוא חוטף התקף לב כשהוא בחרדה, מה שעלול להוביל למצב בו תחושות החרדה מתעצמות יותר.
מומלץ לסייע להם לאתגר מחשבות אלו באמצעות תזכורות שמבוססות על תרחישים מציאותיים, עד שההתקף נרגע.
מתבגרים צריכים לדעת שתמיד יהיו לצידם אנשים אוהבים שיתמכו בהם
חשוב ליידע את המתבגר או המתבגרת שלכם שלעולם אינם צריכים לסבול לבד; מכיוון שתמיד יהיה מי שיעזור ויקשיב להם. יש ליידע את המורים על התקפי החרדה של המתבגרים ולבקש את התערבותם בכל מקרה בו ההתקף מתרחש במסגרת הלימודים.
חשוב לעודד את המתבגרים לדבר תמיד עם מישהו ולהיות ליד אנשים תומכים כשהם מרגישים שהתקף חרדה מתקרב.
