הפגישה הראשונה ולפעמים שתי הפגישות הראשונות הן פגישות אבחון וייעוץ. נבין את הבעיה ואת
הגורמים לה ולאחר מכן נדבר על הטיפול המתאים ביותר עבורך.

טיפול CBT הנו טיפול פסיכולוגי קצר יחסית, נמשך בממוצע כ- 20 מפגשים (יש טיפולים שמסתיימים
לאחר 15 מפגשים ואחרים לוקחים 30 מפגשים).
ככל שהבעיה מורכבת יותר כך הטיפול בהם יהיה ארוך יותר, אך עדין קצר (ויעיל) משמעותית מכל טיפול
אחר.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בשונה מהטיפול הפסיכולוגי הקלאסי (הדינאמי), הוא טיפול מבוסס
מחקרים, ומומלץ לטיפול בבעיות שונות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
הטיפול הפסיכולוגי הקלאסי מתבסס על טיפול מתמשך וארוך שהמוקד שלו הנו יחסים (היחסים בין
המטפל למטופל והיחסים של המטופל עם דמויות משמעותיות בחייו). הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי
התנהגותי (CBT) הנו טיפול ממוקד מטרה, מבוסס מחקרים, המביא לשיפור ממפגש למפגש, לרוב תוך
פרק זמן קצר. המטפל והמטופל עובדים כצוות שמטרתם צמצום הבעיה.

ראשית, אני בטוחה שכל מי שחווה התקף חרדה מזדהה עם התחושות שלך. התקף חרדה זו חוויה קשה ומבהילה ואחת התגובות הכי נפוצות לאחר התקף היא אגורפוביה – הימנעות ממקומות וממצבים שיש בהם אפילו סיכוי קטן לחוות זאת שוב. זה מעגל שבו מה שמניע אותך זה הפחד מההתקף והוא גורם לך להימנע מדברים שהיית רגילה לעשות בעבר. במצב כזה הדבר שחשוב לזכור הוא שההימנעויות האלה משמרות את החרדה ואפילו מחמירות אותה ולכן חשוב לצמצם אותן וכמה שיותר מהר. איך עושים את זה? בהדרגה ובזהירות. בטיפול CBT זו טכניקה שנקראת "חשיפה הדרגתית" והמטרה שלה היא לחשוף אותך בהדרגה לדברים שמפחידים אותך בדימיון ובמציאות עד שתוכלי לחזור לשגרה בלי לחוות חרדה גדולה. כמובן שכל זה מתבצע יחד עם עבודה על מחשבות אוטומטיות שליליות וזה עובד מדהים!

לא. למרות שנראה לעיתים שכוס יין או סיגריה יכולים לעזור לעבור אירועים מלחיצים, בטווח הארוך הם מגבירים את החרדה וגורמים לברוח מהבעיה ולא להתמודד עמה באופן שיאפשר לפתור אותה.

בזמן התקף חרדה יש עליה בקצב הלב ובלחץ הדם וסימפטומים גופניים נוספים שגורמים לנו להרגיש שאנחנו עשויים להשתגע או לאבד שליטה, אך אלה לא דברים שקורים גם בהתקפי חרדה הקשים ביותר.

כל מה שנכנס תחת הימנעות אנחנו פחות רוצים.
זה נכון שלחץ לא תורם לנו ואנחנו צריכים לשמור על איזון כדי לשמור על בריאותנו הנפשית והפיזית אבל הימנעות ממצבים מלחיצים רק גורמת למסוגלות שלנו לרדת. אנחנו רוצים ללמוד איך להתמודד, לקבל כלים כדי שנדע איך להגיב גם כשאנחנו נמצאים במצבי לחץ.

אמנם מחקרים מוכיחים שלחרדה יש מרכיב גנטי תורשתי אך זו לא גזירת גורל. היום יש מגוון טיפולים כגון טיפול CBT שיכול לעזור לכל הפרעת חרדה, גם אם יש לה מרכיב גנטי. תמיד ניתן לשפר את היכולת שלנו להתמודד ולשפר את איכות חיינו.

למרות שרבים חושבים כך ומחכים שהחרדה תעבור מעצמה, בפועל בדרך כלל קורה בדיוק ההפך.
חרדה שאינה מטופלת עשויה להחמיר עם הזמן, להשתכלל ולגרום לחוסר תפקוד בתחומי חיים רבים.

ראשית, נשימות היא טכניקה מצוינת להרגעה. אך חשוב לדעת שעל מנת שנשימות ישפיעו בצורה טובה בזמן התקף חרדה יש לתרגל הרבה לפני. כל בוקר או ערב או גם וגם. כשאתם בשיא התקף חרדה ואינכם שולטים בנשימות, הטכניקה הזו לא תסייע לכם. אך כשההתקף דועך כדאי לנשום על מנת להגיע לאיזון. אחת הטכניקה שמסייעת להפחתת תחושת החרדה בעת התקף היא הסחת קשב או כיווץ והרפיית שרירים.

טיפול CBT הנו טיפול מבוסס מחקרים העובד בהצלחה למעלה מ- 60 שנה. המחקרים מצאו כי ניתן
להביא לשינוי משמעותי על ידי עבודה משותפת עם המטופל. כלומר, בשונה מהטיפול הפסיכולוגי הקלאסי
המטופל הנו שותף מלא לטיפול, הוא למד על בעייתו, על הדרך לפתור אותה ובעיקר בין המפגשים, מבצע
משימות המקדמות את יצירת השינוי הרצוי.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יוצא מתוך נקודת הנחה כי לא המציאות גורמת לנו למצוקה, אלא
הפרשנות שלנו (המחשבות) לגבי המציאות. על כן, שינוי בחשיבה (החלק הקוגניטיבי בטיפול) מוביל
לצמצום המצוקה הרגשית. בחלק ההתנהגותי של הטיפול אנו חושפים בהדרגה בתיאום עם המטופל
לסיטואציות המהוות עבורו קושי. חשיפה הדרגתית זו מצמצמת את הקשיים בזמן קצר (גם במקרים
המתמשכים במשך שנים).
ייחודו של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והסיבה להצלחה בטיפול זה, מאחר והשינוי אינו נובע מ"פעולה
חיצונית" (תרופה, המטפל, טיפולים אלטרנטיביים- כמו דיקור, מגע, הומאופתיה וכיוצ"ב), אלא מהשינוי
שהמטופל לומד לעשות, זו הסיבה כי מדובר בטיפול ממוקד וכה יעיל.

פחד מחתולים נכנס תחת קטגוריה של פוביה ספציפית. במקרה כזה אני ממליצה להתחיל טיפול CBT .
בדקי עם עצמך, מה הדבר הנורא שיקרה לדעתך אם תהיי ליד חתול, או אם חתול יגע בך. מה הסבירות
שהדבר הנורא יקרה? מה התדירות שהתרחיש הנורא קרה בעבר? בטיפול CBT בונים סולם חשיפות
מהקל לקשה ונחשפים לחתולים בהדרגה עד להכחדת הפחד.

הפחד מלחוות חרדה או "הפחד מהפחד" מתפתח בדרך כלל לאחר שחווים התקף חרדה. התקף חרדה
הוא דבר כל כך מבהיל שהדבר היחיד שאנחנו רוצים זה לדעת שזה לא יחזור שוב אף פעם. העובדה
המעניינת היא שהתקף חרדה יכול להתפתח גם לא כתגובה לאירוע חיצוני, אלא בעקבות פרשנות של המוח
את המצב כאיום. במצב כזה, יש להיחשף שוב ושוב למצבים או למקומות בהם התפתח התקף החרדה,
לראות את החרדה עולה ויורדת בלי לברוח. המטרה היא להעביר מסר למוח שהמצב, החרדה והתסמינים
הגופניים לא מסוכנים.

חרדה יכולה להיות מאוד מפחידה ומלחיצה אבל היא לא מסוכנת. היא לא גורמת להתעלפויות, לא יכולה
להוביל להתקף לב ואין בה סיכון בריאותי. מרבית האנשים שחווים התקף חרדה מספרים על תחושה של
"כמעט התעלפות" – הכוונה שלהם היא לשינויים בלחץ הדם וכתוצאה מכך תחושה של חולשה, סחרחורת
וניתוק -אבל הם לא באמת מתעלפים בסופו של דבר. ישנו סיכון מסוים לאנשים שסובלים מלחץ דם נמוך.